החלטה בתיק ב"ל 2886/08

1.         לפנינו בקשת התובע למינוי מומחה נוסף בתיק שלפנינו (נציין, כי בעניינו של התובע, כבר מונו שני מומחים).

ההנמקה לבקשה, הינה חוסר הבהירות בחוות דעת המומחה, אשר חיווה דעתו, גם לאחר שהופנה לקיומה של תאונת עבודה בשנת 1994, כי הפגיעה בצוואר במשך השנים מקורה בתהליך תחלואתי ולא בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

התובע טוען, כי לא ברור, מדוע אותו סוג עבודה על כלים רוטטים שגרם לתובע פגיעה בגבו בדרך של מיקרוטראומה, לא גרם לדעת המומחה, לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי.

התובע מוסיף וטוען, כי בתחילה, סבר המומחה שהמדובר בתהליך תחלואתי שהחל לפני שנת 1995, וכאשר הובהר לו, כי בשנת 1994 מקור הכאבים היה בטראומה - תאונת עבודה, סבר המומחה, כי הפסקה של 14 שנה בכאבים, כאשר לאחריה התחדשו הכאבים, מדברת על תהליך תחלואתי.

התובע אף טוען, כי די בכך שעבודתו תרמה 20% מהנזק, על מנת להכיר בנזק כ"פגיעה בעבודה".

2.         הבקשה הועברה לתגובת הנתבע והנתבע הביע התנגדותו למינוי מומחה נוסף.

הנתבע ציין בתגובתו, כי מינוי המומחים נעשה בהתאם להנחיות הנשיא, וכי אין סיבה המצדיקה מינוי מומחה שלישי בתיק זה.

הנתבע הוסיף וטען, כי מחוות דעתו של ד"ר יצחקי עולה, שמחלת התובע בעמוד השדרה הצווארי היתה קיימת עוד לפני תחילת עבודתו, ואין קשר של גרימה או החמרה בינה לבין עבודתו, שכן המדובר במחלה ניוונית המתפתחת עם הזמן.

הדגש בתגובת הנתבע, כי בכל הקשור לעמוד השדרה הצווארי, סובל התובע מתהליך ניווני שלא נגרם ולא הוחמר ע"י עבודתו.

הנתבע ציין, כי המומחה השיב על אותה שאלת הבהרה שהופנתה אליו, כאמור בפסק-דינו של בית הדין הארצי, אשר החזיר את עניינו של התובע, לצורך שאלת הבהרה למומחה.

המומחה התייחס לחוות דעתו של ד"ר סלטי, וציין כי אינו מסכים עימה. 

הנתבע הדגיש, כי אין המדובר במקרה חריג ויוצא דופן, המצדיק מינוי מומחה שלישי.

3.         מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים -

יועצים רפואים (הנחיות הנשיא מ-13.4.10), כדלקמן:

"... ככלל, עד בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת  פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם ...".

גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף וענין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.